<h1>ספר האסופות מכת"י סימן שצ"ב</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ר' נתן המכירי שאל את ר' יצחק ב"ר משה קטן בן י"א שנה שקדש לו אביו אשה בעדים ומיאן, צריכה גט או לא. והשיב צריכה גט, כי מצינו בכל מקום זכין לו לאדם שלא בפניו, וגלוי ובאר לי שזכות הוא לו לאדם שמקדשין לו אשה הוגנת, דתנן [גיטין י"א ע"ב] האו' תן גט זה לאשתו או שטר שחרור זה לעבדו אם רצה לחזור בשניהם יחזור דברי ר' מאיר וחכמ' או' בגטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים מפני שזכות הוא לעבד שיוצא לחירות, והלכה כחכמים. ועוד שבכל מקום החמירו בספק אשת איש שכן שנינו חולצת ולא מתייבמת, ולחומרא אע"ג דפסלינן לה מכהן, ועוד ראינו זה שלא מיחה בקדושי אביו עד י"ג שנה וחצי מאן לימא לן דלא ארצויי קמיה עד שגדל ושתק וסבר לנסבה, לאחר מכן חזר בו ואינה חזרה ואינה יוצאה בלא גט, שלא יהו בנות ישר' הפקר, ואין לפקפק באיסור אשת איש, ואם נפשך לומר נתרצה הבן לא אמרינן, יש להשיב, ההוא בגדול קא מיירי, שקדש לו אביו שלא מדעתו, מדפריך ואמ' [קידושין מ"ה ע"ב] דילמא שליח שוייה, ואי בקטן מיירי הא אין שליחות לקטן, ועוד ראייה דתפסי הקדושין, שזה אחד מז' דברים שמוטלין על האב לעשות לבנו [שם כ"ט ע"א], להשיאו אשה, ואי אפשר לומר דבגדול קמיירי דדומייא דהנך למולו ולפדותו וללמדו ספר ואומנות, מה הנך בקטן אף להשיאו אשה בקטן בן ט' שנים ויום אחד דחזי לביאה, ועוד מדאמ' [בראשית רבה ס"ג י'] חייב אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן ואלך אומר ב"א י"י מ"ה אשר פטרני מעונשו של זה, מכלל דעד י"ג שנה מוטל עליו בחיובא. אבל רבי' שלמה ב"ר שמשון ור' קלונימוס דמן רומי פוטרין אותה ממנו בלא גט, ואין חוששין לאותן קדושין, וראיותיהן הרבה בשאלתות דרב אחאי ובספר והזהיר.
<h2>דף יח.</h2>
שוב מעשה בחתן אחד שעשה ארוסין ונשואין ביום אחד וכתבו הכתובה והביאוה לבית חתנות לפני הזקנים שנתאספו לשם, ולאחר שראו אותה עמד החתן וקדש ארוסתו בפני עדים כשרים ולא קרובים להיותם עידי קדושין, ובא אחד מאותם עידים וחתם שמו בכתובה וגם את שם חברו שמע ר' ואקפד, א"ר שתי טעיות טעה אותו העד, אחת שעדי קדושין אין דינם לחתום בכתובה אלא עידי קנין שטר כתובה, ואחד שחתם את חברו דאין עד חותם לעד חברו, שאין העדים חותמין אלא מפני שמא היום הוא כאן ומחר ילך לדרכו האחד, ויביאו ב"ד את השטר לפני אחד מהם לידע אם יכיר חתימת ידו וחתימת יד חברו, או פעמים ששניהם אינם בעיר ויש בני אדם שמכירין חתימת ידי העדים, ועכשיו שמביאין חתימתן מכתיבה אחת אין זה הכרת יד העדים, או אם יבא אחד מן העדי' בפנינו ומראין לו חתימתו של שטר ושואלין לו אם זה כתב ידו, אם אין מכיר בחתימתו נמצא השטר פסול, להכי צריכין העדים לחתום כל אחד ואחד בחתימתו, ומתוך כך צוה ר' למחוק חתימתו כדי שלא תהא הכתובה שטר פסול שאין חתימת' מקיימתה אלא פוסלתה, וחתימת עדי כתובה וקניין כתובה הרי הוא כשאר שטרות דכתובה אינה אלא כשטר בעלמא. וכן הוא הקניין והחתימה אחד מן העדים לוקח כנף בגדו ונותן ביד החתן, דעד הוי במקום כלה שהוא לוקח והחתן מקנה לו על ידי כלי או כנף שהעד נותן לו כל תנאי הכתובה. וצריכין העדים לראות בכתובה כדי לידע התנאי, אבל עתה שהזקנים רואין אותה מתחילין ומדקדקין בה אינן צריכין להסתכל בכתובה, ואם אין להם שהות לחתום ביום קניין יכולין לחתום כל זמן שירצו, וכן בשטרות. אבל בגטין אינו כן, שהגט צריך לחתום בו ביום, אלא כדי שלא ירננו קרובי הכלה שאינן בקיאין חותמין בו ביום משום הסר ממך עקשות פה. פעם אחת איחרו הכתובה שלא כתבוה ביום רביעי ונכתבה בליל (רביעי) [חמישי] ונחתמה, והכשירה רבי' שלמה אע"פ שכתבו בה ברביעי בשבת, כדאמ' במסכת נדה [ס"ד ע"ב] שאני כתובה דמנגהי בה טפי.
<h2>דף סב:</h2>
פעם אחת מינת אשה אחת שליח לקבל כתובתה וגטה מיד בעלה על פי ה"ר קלונימוס מן רומי והורה שלא להזכיר שליח[ות] הכתובה לפי שאין שליח [הגט] גובה ממון. ועוד הורה לה שקדם קרוב שלה ונתן לה במתנה בקניין ד' אמות קרקע על מנת שאין לו לבעלה בהם כלום, ואגב אותם ד' אמות הרשתה אותו שליח על בעלה. וכך היה תקון ההרשאה. זכרון עדות שהיתה בפנינו בכך וכך בשבת ובכך וכך לירח פלני שנת כך וכך לבריאת עולם למניין שאנו מונין בו כאן במדינת פלני איך מרת פלנית בת ר' פלני אמרה לנו הוו עלי עדים וקנו ממני בכל לשון של זכות וכתבו וחתמו ותנו לו לר' פל' בר' פל' להיות בידו לזכות ולראייה מחמת שרציתי ברצון נפשי שלא באונס אלא בלב שלם ובנפש חפיצה ובדעת שלימה ונתתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי במתנת בריא ולא מתנת שכיב מרע ואגבן הירשתיו לזה והשלטתיו ומניתיו שליח על פלני בעלי בר' פל' על עסק גטי ופרעון כתובתי ומעכשיו ילך על זה ויגבה מיד פל' בעלי בפירעון כתובתי כך וכך שבכך נתפייסתי וידון עמו ויזכה ויוציאם לעצמו ויהא רשאי למחול לו בהן שאר כסף כתובתי ומתנתי ושוב אנני רשאה לא אני ולא הבא מכחי לתובעו לא אותו ולא יורשו אחריו לא מחמת כתובתי ולא מחמת מתנתי ויחזור לו שטר כתובתי בכך וכך זקוקים האלו של כסף ויקבל מידו גט גירושין שלי שאני עשיתיו שליח על כך ותהא ידו כידי ופיו כפי ודבורו כדבורי וכוחו ככוחי ועשייתו כעשייתי ושלוחו שלוחי עד מאה שלוחים עד שיגיע גטי לידי ויהא רשאי לקבוע זמן למחאה מחאתא ולאחואה אחוותא ולקיומי ולבטולי חזוותא וזכוותא ולהחרים ולהשביע ולגזור גזירה ולערער עליו ולדון עמו בכל בית דין שירצה בין בדיני ישר' בין בדיני האומות וכל מה דמתעני ליה מן דינא קבלתי עלי בין לזכות בין לחובה וקנינא מן פל' דנן לפלני בר פל' דנן ככל מה דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למקנייא ביה שריר וקיים.
